מלבד סוגיית פת נכרי יש להתחשב בשאלת מרכיבי הלחם שבמדינות רבות הם בעייתיים ומכילים חומרים אסורים (שומנים מהחי) ולכן כל הדיון אודות פת נכרי הוא אך ורק בתנאי שידוע במפורש ללא ספק שאין חשש איסור במרכיבים.
בסוגיית פת נכרי אכן קיימת חלוקה בין 'פת בעל הבית' לבין 'פת פלטר'. כיוון שלחם נחשב למוצר בסיסי (בלשון חז"ל 'חיי נפש') הקלו חז"ל והתירו 'פת פלטר' – דהיינו לחם שנאפה למטרה מסחרית (גם אם אדם מתאכסן בצימר או בבית פרטי ובעלי המקום אופים עבורו לחם)¹. פת בעל הבית היא פת שהגוי אופה אותה לצרכיו האישיים (גם כאשר זה נאפה במאפייה מסחרית). לכן גם אם גוי אפה בביתו פת כשרה לחלוטין יש בה איסור פת נכרי (כל עוד לא השתתף היהודי באפייה).
הרמ"א סובר שיש להקל בפת פלטר גם כאשר ניתן להשיג פת ישראל אך רוב הפוסקים נוטים להחמיר.
כאשר זקוקים ללחם מסוג מסוים (לחם קל, לחם ללא גלוטן) מותר לקנות מהגוי גם כאשר יש פת ישראל.**²

1. שו"ע יו"ד קיב, ב וברמ"א. ↩︎
2. שו"ע ורמ"א שפ, ש"ך על אתר וחכמת אדם כלל סה.  ↩︎